הפייסבוק הזכיר לי שכבר לפני שנתיים התחלנו להגיע קבוע לבובוש. בתמונת הזיכרון רואים את קטני שיכור מאושר ואותי רק קצת טיפסי מהאווירה. זה הוביל אותי לעשות פייספאלם על איך לא כתבתי עדיין על מה זה בכלל ג'ימבובר קפה?

אז מדובר בקונספט ייחודי וראשון מסוגו שהוקם לפני קצת יותר משנתיים. הבסיס הוא משחקייה לפעוטות וילדים עד גיל 5, השוכנת במתחם בזל בתל אביב (אלקלעי 5), ומכבדת גם את ההורים בקוקטיילים מושקעים, קפה, ובעיקר סימפטיה ושותפות גורל.

לילדים יש משחקייה בשתי קומות. למעלה בולט מסלול התפתחותי ובסופו בריכת כדורים עמוקה, עם מכונת רוח. השימוש המוגדר שלה הוא להעיף ולהחזיק כמה כדורים באותו זמן באוויר אבל זו מכונה שמספקת אפקט של מפוח והזדמות לצילום מושקע (כמו בתמונת הפוסט הראשית).

למטה שוכנים משטחי משחק וזחילה מרופדים כמקובל אבל גם קיר טיפוס, לוחות משחק תלויים ומתנפח מרכזי על תקן טרמפולינה. יש גם סופרמרקט עם עגלות סופר קטנטנות, שהן העתק של הדבר האמיתי. המדפים ב"סופר בובוש" מלאים קופסאות חלב, יוגורט, גבינות, ירקות ופירות ודוכן גלידה בכאילו. יש אפילו קופה רושמת, כדי לתרגל מיומניות חיים כבר בגיל צעיר.

ליד הסופרמרקט פועל קבוע איזור הדמיון של "סלון בובוש". מראה גדולה, כיסא מספרות, מברשות ושלל אביזרי שיער מחכים לידיים קטנטנות ולשיער פלומתי שישחקו כהם. ליד עמדת ההתייפיפות יש ארון תלייה מלא בתחפושות בשלל מידות, כובעים, תיקים ואקססוריז. בעבר היה הבובוש מקושט גם ב food truck אך זה הוחלף לא מכבר בכבאית, בה הילדים יכולים להעמיד פנים שהם אלביס, פני או סמי הכבאי. יש מגה בלוקס ובימבות עם מסלול או בלי, צעצועים רכים וגיבורי על, מכוניות, משאיות ועוד מליון דברים.

יש מתחם זחילה מופרד המיועד ללקוחות הקטנטנים ביותר. להורים של הפעוטות הזוחלים מוכרת הבעיה של ילדים גדולים שכבר הולכים, קופצים וכמעט ודורסים את הקטנים. אז במתחם כאן הם יכולים בשקט לרייר ולהפיק צלילים חמודים בתינוקית מדוברת בלי חשש.

האחיות היזמיות אשר הגו את הקונספט (מיטל ואושרי) חשבו וממשיכות לחשוב על כל פרט, פרקטי ועיצובי כאחד. מיטל עזבה תפקיד נחשק באלעל, עם כל אי הוודאות להיות עצמאית בישראל, רק בשביל להקים מקום שבו הכל מתקתק מאחורי הקלעים כמו חמ"ל. שתיהן אימהות אשר חיפשו לבנות את העסק שהן היו מייחלות לבלות בו עם הילדים. בהיעדר כזה הן סיערו מוחות, שכרו את אחת החנויות במתחם, במיקום שהיה פעם בית קפה "לולו". זו חנות מרכז תל אביבית ולא פארק טרמפולינות מרווח אבל השיפוץ והתכנון הפכו את המקום לפונקציונלי, כך שהוא מנצל כל פינה במקסימום (כולל ספות ישיבה להורים קורסים).

הכיסאות הגבוהים פונים לבר של בובוש. אפשר לרכוש בו (מלבד קוקטייל עם שמות כמו: גיל שנתיים הנורא, כל שבת שנייה, אין ייאוש בעולם וקפה של השמחות) גם שתיה קלה, חטיפים מלוחים, קורנפלקס, עוגיות, סמוצ'יז, ולסגור את פינת "הרעב שבא בהפתעה". בחוץ, על המדרכה, יש ריבוע דשא, שולחנות וכיסאות בית קפה, נדנדת רביצה ומקום להתאוורר.

מאז פתיחתו היה הבובוש מרכז קהילתי איזורי, מין נקודת מפגש להורים טריים. עם הזמן התחברו למקום כ-1000 משפחות שמהוות את מנויי הבובוש והמשתתפים בפעילויות שונות. שלוש פעמים בשבוע בבקרים כובשים את המקום הורים וילדים המקיימים "גן יחד". אחר הצהריים יש גם משחק חופשי וגם חוגים, בשישי יש פועלת במקום שמרטפיה לגילאי 2-5 שנותנת מענה ל"שישי חופשי" להורים. אפשר לשכור את הבובוש גם לחגיגות ימי הולדת ויש לא מעט ילדים שכבר חגגו במקום עם המשפחה והחברים, כיבודים, עוגות וכל השבאנג.

ואללה שווה לנו חצי שעה של נסיעה מרחובות בשבת בבוקר, ויש תמיד חניה (בתשלום) בחניון בזל הסמוך.

אנשים אשר מגדלים ילדים מחוץ לעיר טועים לחשוב שתל אביב וילדים זה אוקסימרון. בתור אזרחית לב תל אביב לשעבר אני יכולה להעיד שזה לגמרי לא מדוייק. העירייה משקיעה המון במשפחות צעירות. מספיק רק לציין את פרוייקט דיגיטף המצויין ואת המרכזים השכונתיים הקהילתיים אשר נותנים מענה מחופשת הלידה ממש. הבובוש הוא לא יוזמה עירונית אלא פרטית אבל גם בזמן הקורונה וגם בכלל, היוזמה מקבלת את הגב, התמיכה וההכרה שזה עסק לגמרי חיוני.

Bubush TLV – בובוש

כתובת: אלקלעי 5 תל אביב (מתחם בזל)

אינסטגרם: @bubushtlv

לו"ז שבועי מופיע גם בפייסבוק

מה עושים בסביבה? גלידה בסניף וניליה אשתורי הפרחי, חוף הילטון או מציצים או פארק הירקון מהצד השני.
נו תל אביב, חסר מה לעשות?